פִּסְקָא. וְלֹא יְלַמֵּד רַוָוק סוֹפְרִים וְלֹא תְלַמֵּד אִשָּׁה סוֹפְרִים כול'. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר. אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְאֵינָן עִמּוֹ בְאוֹתוֹ מָקוֹם לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל עֲבַד חַד מַתְנַייָן הָכֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
עבד חד ומתניין הכן. מלמד תינוקת אחד עבד כר''א שלא היתה אשתו שרויה אצלו ולא רצה ללמד עמהן עד שהביאה אצלו:
אף מי שיש לו אשה ואינה עמו. לפרושי מילתא דר''א קאתי כדפרישית במתני' ובנים אגב גררא נסבה:
רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶּן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ. אִמֶּךָ בַּסֵּתֶר. 48a בִּתְּךָ בַּסֵּתֶר. מִתְייַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם בִּתּוֹ וְדָר עִמָּהּ. עִם אֲחוֹתוֹ וְאֵינוֹ דָר עִמָּהּ. וְיָשֵׁן עִמָּהֶן בְּקֵירוּב בָּשָׂר. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָָׁאוּל. הַבַּת אֵצֶל הָאָב עַד בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הַבֵּן אֵצֶל הָאֵם עַד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. הִגְדִּילוּ זֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ. תַּנֵּי. שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יְשֵׁינִים בְּמִיטָּה אַחַת זֶה מִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת עַצְמוֹ וְקוֹרֵא וְזֶה מִתְכַּסֶּה בִּכְסוּת עַצְמוֹ וְקוֹרֵא. אִם הָיוּ בְנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים מוּתָּר. תַּמָּן אָֽמְרִין. אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ מוּתָּר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. לְאִישׁ וְאִשָּׁה נִצְרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
זה מתכסה בכסות עצמו וקורא. ק''ש כלומר מחזיר פניו ומתכסה כדאמרי' פי' הי' קורא:
אם היו בנו ובתו קטנים. שמותר לישן עמהן בקירוב בשר וליכא משום הירהור מותר:
תמן. בבבל אמרי איש ואשתו נמי מותר כשזה מחזיר פניו כו' דאי לאו הכי אסור משום הרהור:
לאיש ואשתו נצרכה. מיבעיא לן אם מותר דהואיל ורגיל בה ליכא הירהור כולי האי או לא:
אמך בסתר בתך בסתר. כלומר רמז רמזה התורה עם אמך ועם בתך תוכל להיות בסתר ולהתייחד עמה אבל אסור להתייחד עם כל עריות שבתורה:
פִּסְקָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִרְעֶה רַוָוק אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא יִשְׁנוּ שְׁנֵי רַוָוקִים בְּטַלִּית אֶחָד וַחֲכָמִים מַתִּירִים. יְאוּת אָמַר רִבִּי יוּדָה. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִין. חַס וְשָׁלוֹם לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל לֹא עַל הַזָּכוֹר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה. וְהָתַנִּינָן. לֹא יְלַמֵּד רַוָוק סוֹפְרִים. מִשֻּׁם שֶׁאִמּוֹ בָּאָה עִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ בָאָה עִמּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
והתנינן לא ילמד רווק סופרים. וקס''ד משום חשש משכב זכור דתינוקות ומשני משום אמו ואחותו של התינוק שבאה עמו להביאו לבית הספר הוא דחששו:
פִּסְקָא. לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת בֵּין הַנָּשִׁים כול'. תַּנֵּי. לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר וְגַמָּל וְסַפָּן קַדָּר קָרָר רוֹעֶה חֶנְוָונִי מִפְּנֵי שֶׁאוּמְנוּתָן אוּמָנוּת לִיסְטִין.
Pnei Moshe (non traduit)
תני לא ילמד כו'. ומוסיף בברייתא קרר והן בעלי קרנות שמשכירין עצמן לילך ממקום אל מקום ואומנתן אומנת לסטים שהם נשכרין ומעבירין על תנאם:
פִּסְקָא. אַבָּא אוֹרְייַָן אִישׁ צַיידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא שָָׁאוּל כול'. רוֹב חַמָּרִים רְשָׁעִים. רוֹב גַּמָּלִין כְּשֵׁירִין. רוֹב סַפָּנִין חֲסִידִים. רוֹב מַמְזֵירִין פִּקְחִין. רוֹב עֲבָדִים נָאִים. רוֹב בְּנֵי אָבוֹת בּוֹייְשָׁנִים. רוֹב בָּנִים דוֹמִין לַאֲחֵי הָאֵם. כָּשֵׁר שֶׁבָּרוֹפְאִים לְגֵיהִנָּם. הַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים שׁוּתָף עֲמָלֵק. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הַכָּשֵׁר שֶׁבַּגּוֹיִם הֲרוֹג. הַטּוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצַץ אֶת מוֹחוֹ. הַכְּשֵׁירָה שֶׁבַּנָּשִׁים בַּעֲלַת כְּשָׁפִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן הַמָּקוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
אשרי מי שעושה רצון המקום. משום דקחשיב הכא מהמראין עצמן לבני אדם לכשרים ואינם לכך אמר אשרי מי שעושה רצון המקום באמת ובתמימות:
טוב שבנחשים. אע''פ שנראה בן תרבות ורגיל בבית אין לבטוח בו וכן הבטחה שבנשים אין להאמין בה. בטלת כשפים. כדאשכחן במעשה דבנתות דר''צ בפ''ד דגיטין. א''נ דהרמז בזה שמראה עצמה כשיר' ומחזקת בחסידו' ובזה מסתרת מעשיה מבנ''א כדרך בעלי הכשפים:
ורוב בנים דומין לאחי האם. והנושא אשה צריך שיבדוק באחיה כדאמרינן ביש נוחלין:
רוב בני אבות. המיוחסים ביישנים הן דומים לאבותיהם ונ''מ מהני דקחשיב אם יש לעז עליהם ורואה בהן סימנים הללו יש להתרחק מהן:
רוב עבדים גאים גרסינן. שע''פ הרוב הגאוה מצויה בהן וכמו בכל בזויי המשפחות:
רוב ממזרים פקחין. שהן דומין לאביהן בעלי ערמה ומתנכלים בתחבולות לפתות הנשים ולהסתיר מעשיהם מבני אדם:
רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מִכָּל מָקוֹם אָדָם מִתְפַּרְנֵס. אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָנוּת מְעוּלָּה. אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָנוּת פְּגוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אשרי מי שרואה את הוריו. ילדיו באומנות מעונה שמתפרנס ממנה בלי שום עבירה:
מ''מ אדם מתפרנס. כלומר כמה וכמה אומנות יש ובאיזו שיהי' יתפרנס:
פִּיסְקָא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִייָה כול'. מַה יַעֲשֶׂה אָדָם. יִשְׁתַּדֵּל וִילַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָנוּת קְטַנָּה וְיִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין לָךְ אוּמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיִים וַעֲשִׁירִים. אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּת הָאָדָם. רִבִּי שִמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֲרִי סַבָּל. אֲרִי קַייָץ. שׁוּעַל חֶנְוָונִי. זְאֵב מוֹכֵר קְדֵירוֹת. וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין בְּלֹא צַעַר. וְלָמָּה נִבְרְאוּ. לְשַׁמְּשֵׁינִי. וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וַחוֹמֶר. וּמָה אִם אֵילּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי כָּךְ הֵן מִתְפַּרְנְסִין בְּלֹא צַעַר. אֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי אֵינוֹ דִין שֶׁאֱהֵא מִתְפַּרְנֵס בְּלֹא צַעַר. וּמִי גָרַם לִי לִהְיוֹת מִתְפַּרְנֵס בְּצַעַר. הֲוֵי אוֹמֵר. חַטָּאַיי. עַל שֶׁהֲרֵיעָתִי מַעֲשַׂיי קִיפַּחְתִּי פַּרְנָסָתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
והן מתפרנסין בלא צער. שאין מזונותיהם תלוים בידי אחרים כבני אדם שזה סבל וזה חנווני כו' והכל מזונותיהם תלוים בידי אחרים שישאו ויתנו עמהן וישתכרו להן וזה דבר קשה מאד לפי שכל א' עינו רעה בשל חבירו ואם שהוא משתכר על ידו ואפי' מי שאינו צריך לאחרים כגון חורש וקוצר וכיוצא בזה מצטער הוא במלאכתו הכבדה והקשה ועל זה נאמר בזעת אפך תאכל לחם:
קייץ. מייבש קציעות בשדה:
ארי סבל. נושא משאות:
אומנות קטנה. כלומר נקיה וקלה כדאמר בבבלי מחטא דתלמיותא מעשה מחט על שם שהתפירות עשויות כתלמים תלמים:
משנה: רִבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַייֶמֶת לָעוֹלָם הַבָּא וּשְׁאָר אוּמָנִיּוֹת אֵינָן כֵּן. שֶׁאִם נִכְנַס אָדָם לִידֵי חוֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי מִידָּה שֶׁל יִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ הֲרֵי הוּא מֵת וּמוּטַּל בָּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. וְקוֹיֵי י֨י יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָּעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ. בְּזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי֨י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִיתְּנָה שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרוֹתָי.
Pnei Moshe (non traduit)
עוד ינובון בשיבה. יצמחו צמח ויתיחד שכרן לעת שיבתן דשנים ורעננים יהיו:
מתני' ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בניי אלא תורה. שכל אומנות אינה עומדת לאדם אלא בימי נערות בזמן שיכול לעסוק בה ואין להן מתן שכר לאחר זמן אלא שכר המצוי להן בשעתן אבל תורה מתן שכרה בא מאליו לאורך ימים ואף לחולה ולזקן שאינו יכול לעסוק בה עכשיו אוכל מן הקודמות:
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ לֹא רוֹפֵא וְלֹא מֶרְחָץ וְלֹא בֵית דִּין מַכִּין וְחוֹבְשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּינּוֹנִיתָא שֶׁל יָרָק. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. עָתִיד אָדָם לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַה שֶׁרָאָת עֵינוֹ וְלֹא אָכַל. רִבִּי לָֽעְזָר חֲשַׁשׁ לְהָדָא שְׁמוּעָתָא וּמַצְמִית לֵיהּ פְּרִיטִין וַאֲכִיל בְּהוֹן מִכָּל מִילָּה חָדָא בְשַׁתָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק פירקא וסליקא לה מסכת קידושין וכולא סדרא דנשים ברחמי ובס''ד.
ר' אלעזר חשש להדא שמועתא. והיה מאסף לו פרוטות קטנות כדי שיהו מצוין ומוכנין בידו לקנות בהן מכל דבר חדש לפחות פעם אחת בשנה. א''נ הא דקאמר עתיד אדם ליתן דין וחשבון שראת עינו ולא אכל משום שאינו נותן לבו לחזור אחריהן לברך ולהודות השם ב''ה שברא מינים אלו להחיות בהן בני אדם וכמו שאינו נחשב בעיניו טובת יתעלה ב''ה וע''ז קאמר דר' אלעזר היה חושש לשמועה זו והיה רואה להביא עצמו לידי חיוב לכל הפחות פעם אחת בשנה כדי לברך על כל מין ומין וליתן שבח והודיה לאל יתעלה ברוך הוא ומבורך המשגיח ומפרנס ומכין מזון לכל בריה וצורך כל נפש חיה יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים אנס''ו:
על כל מה שראת עינו ולא אכל. שנפשו מסתגפת בהתאות על הדבר ונמצא חוטא על הנפש:
גינוניתא של ירק. להתפרנס בזול:
אסור לדור בעיר כו'. ובסוף. פ''ק דסנהדרין חשיב עשרה דברים והתם קאמר שאין ת''ח רשאי לדור בתוכה אא''כ יש בה עשרה דברים כו' והכא אסור לכל אדם קאמר ומקפיד באלו ג' הדברים שהם צריכין לאדם ביותר:
הלכה: רִבִּי נְהוֹרַיי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁכָּל אוּמָנוּת אֵינוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ לְאָדָם אֶלָּא בִּימֵי נַעֲרוּת בִּזְמַן שֶׁכּוֹחוֹ עָלָיו. אֲבָל אִם בָּא לִידֵי חוֹלִי אוֹ נִכְנַס לִידֵי זִקְנָה אוֹ לְמִידָּה שֶׁלִייִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הֲרֵי הוּא מֵת בְּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְכַבְּדַתּוּ וּמְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ. וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. וְקוֹיֵי י֨י יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיעָפוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיגָּעוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁינִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאָבִינוּ 48b אַבְרָהָם שֶׁשִּׁימֵּר אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא בָאָת לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַיי חֻקּוֹתַיי וְתוֹרוֹתָיי. אַף גִּידְּלוֹ וּבֵירְכוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ וְנָתַן לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָהָם כָּבֵד מְאוֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. וּבְזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָחָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי֨י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.
Pnei Moshe (non traduit)
וכן אתה מוצא באבינו אברהם ששימר את התורה. ומכיון ששימר בודאי למדה דעל שכר לימוד התורה הוא מביא ראיה. אף גידלו ובירכו. לא מיבעיא ששמרו מכל רע אלא אף גידלו ובירכו בעושר:
עוד ינובון בשיבה. משמע עוד יצמחו ויהיו דשנים ורעננים שלא כדרך הזקנים שכחם ניתך ונתלש ונפסד:
וקויי ה' יחליפו כח. משמע בזמן שהן בתגבורת כחם וכנגד הכבוד אמר יעלו אבר כנשרים שעולים למעלה וכן יחליפו כח תחת תשותן על ידי התורה שנקראת תושיה ומצד מזלן גם אם הוא רע יעלו אבר כנשרים להיות עולים למעלה מן המזל וכנגד השמירה והנזקין אמר ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו:
גמ' מכבדתו ומשמרתו מכל רע. מחולי ויסורין בנערותו ונותנת לי אחרית ותקוה בזקנותו ואף שאינו יכול לעסוק בה כל כך מחמת תשות כחו והתורה היא המוספת לו כח בהשתדלות בה לעת זקנותו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source